מַהוּ [שֶׁאֵין] שְׁבִיתַת הָֽרְשׁוּת. אֶצֶל רַבּוֹ אוֹ אֶצֶל מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְחָכְמָה. כָּךְ שָׁנָה רִבִּי. הַמַּעֲשֶׂה קוֹדֵם לַתַּלְמוּד. נִמְנוּ בַּעֲלִיַּת בֵּית אָרִוֹס בְּלוֹד. הַתַּלְמוּד קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כך שנה רבי וכו'. כלומר כך היה שונה רבי מעיקרא אבל נמנו וגמרו בעלית בית אריס בלוד שהתלמוד קודם למעשה מפני שמביא לידי מעשה:
שאין שביתת הרשות אצל רבו וכו'. מילתא באנפי נפשה היא ולפרש דהא דקתני שביתת הרשות אל תאמר שלילך אצל רבו או אצל מי שהוא גדול ממנו בחכמה ללמוד ממנו נמי רשות מיקרי לגבי מצות ביעור חמץ הלכך קאמר דלא היא כדמסיים ואזיל:
הלכה: רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֶּן לֵוִי. כָּתוּב בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ (על) כָל מְצִילּוֹת הַסּ֔וּס קוֹדֶשׁ וגו'. עַד מָקוֹם שֶׁהַסּוּס רָץ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה צֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כתיב ביום ההוא וכו'. איידי דקתני צופים במתני' דעכשיו אין ירושלים נראה מרחוק בכל סביבותי' בשוה מייתי להאי קרא דדריש ריב''ל שעתיד הקב''ה להוסיף על מדת ירושלי' עד ו' שעות יותר דכתיב מצילת הסוס עד שהסוס רץ ואינו עושה צל מצדדיו אלא הצל הוא תחתיו דבחצי היום כשהשמש באמצע הרקיע אין צל האדם והבהמה נוטה לצדדין אלא נראה כאלו הוא תחתיו:
משנה: וְכֵן מִי שֶׁיָּצָא מִירוּשָׁלִַם וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ בְּשַׂר קוֹדֶשׁ אִם עָבַר הַצּוֹפִים יִשְׂרְפוּ בִמְקוֹמוֹ. וְאִם לָאו חוֹזֵר וְשׂוֹרְפוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. עַד כַּמָּה הֵן חוֹזְרִין רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר זֶה וָזֶה בְּכַזַּיִת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר זֶה וָזֶה בְכַבֵּיצָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּשַׂר קוֹדֶשׁ בְּכַזַּיִת וְחָמֵץ בְּכַבֵּיצָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וחכמים אומרים בשר קדש בכזית. כדמפרש טעמא הכא בגמרא משום דבשר קדש אין לו תקנה בביטול החמירו בכזית אבל חמץ דאית ליה תקנתא בביטול לא החמירו עד כביצה והלכה כחכמים:
כביצה. אבל בפחות מזה בחמץ מבטלו בלבו ובשר קדש שורפו במקומו ומסיק התם דלרבי מאור גרסי' זה וזה בכביצה דקסבר חזרתו כטומאתו מה טומאת אוכלין בכביצה אף בחזרתו כן ור' יהודה הוא דסבירא ליה זה וזה בכזית דקסבר חזרתו כאיסורו שהוא בכזית:
זה וזה. חמץ שנזכר שיש לו בתוך ביתו דלעיל ובשר קדש דהכא:
שורפו במקומו. ולא הטריחוהו חכמים להחזירו ולשורפו בקדש כדין כל הקדשים הפסולין שמצותן לשרוף בקדש ואם לאו חוזר וכו':
אם עבר הצופים. הוא שם מקום שמשם יוכל לראות ירושלים והמקדש מרחוק ולפי שאין כל סביבות ירושלים נראין כל כך מרחוק מפני ההרים כדכתיב ירושלים הרים סביב לה:
מתני' וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קודש. ונפסל ביוצא דירושלים מחיצה היא לאכילת קדשים קלים:
רִבִּי אַבָּהוּ שָׁלַח לְרִבִּי חֲנִינָה בְרֵיהּ יִזְכֵּי בְטִיבֵּרִיָּה. אֲתוֹן וְאָֽמְרוּן לֵיהּ. גְּמַל הוּא חֶסֶד. שְׁלַח וַאֲמַר לֵיהּ. הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּקַיְסָרִין שְׁלַחְתִּיךָ לְטִבֵּרִיָּא. שֶׁכְּבָר נִמְנוּ וְגָֽמְרוּ בַּעֲלִיַית בֵּית אָרִוֹס בְּלוֹד שֶׁהַתַּלְמוּד קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. הָדָא דְתֵימַר. כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה. אֲבָל אִם אֵין שָׁם מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה קוֹדֵם. דְּלֹמָא. רִבִּי חִייָה רִבִּי יַסַי רִבִּי אִימִּי עֲנוֹן לְמֵיתֵי גַּבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר. אֲמַר לוֹן. אָן הֲוִיתוֹן. אָֽמְרִין לֵיהּ. גְּמַל חֶסֶד. אֲמַר לוֹן. וְלָא הֲוָה תַמָּן חוֹרָנִין. אָֽמְרִין לֵיהּ. מָגוֹר הֲוָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דלמא. מעשה בר' חייה וכו' שהיו מתאחרין לבא גבי רבי אליעזר ללמוד בהשעה הקביעה ושאל להן היכן הייתם והשיבו שגמלו חסד עם המת וא''ל וכי לא היו שם אחרים שיתעסקו בו וא''כ התלמוד הוא קודם והשיבו מגור הוה שכן שלהם היה מלשון משכנתה ומגרת ביתה ולא הי' אצלם אחרים שיתעסקו עמו:
אבל אין שם מי שיעשה. מצוה זו אשר לפניו המעשה היא קודם להתלמוד:
יזכי בטיבריה. שיזכה בתורה ללמוד אצל ר' יוחנן שהיה בטבריא:
גמל הוא חסד. מטפל ומתעסק הוא עם צרכי קבורת מתים ושלח ליה אביו ואמר המבלי אין קברים בקסרין במקום שהי' ר' אבהו שם שלחתיך וכו':
אפילו יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְבָעֵר וְלֵילֵךְ וּלְהַצִּיל. 24a אפילו יָכוֹל לֵילֵךְ וְלִשְׁבּוֹת לַחֲזוֹר וּלְבַטֵּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפילו יכול לילך ולשבות ולחזור ולבער. כצ''ל הא דקתני ולשבות שביתת הרשות יחזור מיד אפי' יש עדיין שהות לקנות שביתה ולחזור ולבער וכמ''ד דביעור חמץ עד שתחשך:
אפילו יכול וכו'. אלהציל מן הגייס קאי שאפי' יש לו שהות לחזור ולבער ולהציל אחר כך אפי' כן א''צ לחזור ולבער אלא מבטלו בלבו דאל''כ מאי קמ''ל אטו לא ידעינן דפקוח נפש גדול הוא ואפי' שבת הוא דוחה:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִף. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יַסַּי כְמַתְנִיתִין. אָמַר רִבִּי יוּדָן. סִימָנָא מִן הַהִיא דִבְרָכוֹת. עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין. עַד כַּזַּיִת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עַד כַּבֵּיצָה׃ תַּנֵּי. פָּחוּת מִכֵּן אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו שֶׁיַּחֲזוֹר. מַה בֵין זֶה לָזֶה. זֶה יֵשׁ לוֹ בִיטּוּל. וָזֶה אֵין לוֹ בִיטּוּל. עַד כְדוֹן בְּשַׂר קוֹדֶשׁ. חָמֵץ מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. מִן מַה דְתַנִּינָן. וְכֵן מִי שֶׁיָּצָא מִירוּשָׁלִַם. הָדָא אָֽמְרָה. מַה דִנְפַל לְדֵין נְפַל לְדֵין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך ואלו עוברין
עד כדון בשר קדש. אהא דתני פחות מכאן אין מטריחין עליו קאי דמשמע דאף בחמץ כן מדקתני סתמא ועד כאן בבשר קדש שפיר היא דמכיון דלית בי' כשיעור אין מטריחין עליו דמאי איכפת לן ישרפנו במקומו אלא חמץ מנין לך שהוא כן דנימא אם הוא פחות מכביצה אין מטריחין עליו הא מיהת כזית אית ביה ויכול לקיים בו מצות ביעור וקאמר ר' יוסי בר' בון דמן מה דתנינן וכן מי שיצא מירושלים משמע דדמיין להדדי בענין שיעור החזרה א''כ הדא אמרה דמה דנפיל להדין כל מה שנופל בדין השיעור לזה נופל לזה וכמו דבבשר קדש לא מטריחינן ליה לחזור בפחות מכשיעור כך הוא גבי חמץ ויבטלנו בלבו ודיו:
מה בין זה לזה. לדברי חכמים וקאמר זה יש לו ביטול וכו' כדפרישית במתני':
תני פחות מכאן. לד''ה מאי דאית ליה אין מטריחין עליו שיחזור אלא שורפו במקומו בקדש:
אמר ר' יודן סימנא הוא. כדתנן אנן במתני' הכא מן ההיא דמתני' דפ''ז דברכות עד כמה מזמנין דר''מ הוא דקאמר עד כזית אלמא דכזית חשיבא לי' וה''נ זה וזה בכזית הוא דקאמר ולר' יהודה הוא דלא חשיבא ליה עד שיהא כביצה כדהתם:
אית תניי תניי ומחליף. אפלוגתא דר''מ ור' יהודה במתני' קאי דיש שונה דמוחלפת השיטה לר''מ זה וזה בכביצה ולר' יהודה זה וזה בכזית ור' יעקב בשם ר' יסי שונה כמתני' דהכא:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. אִם קוֹדֶשׁ הוּא יִשְׂרְפֶנּוּ בִמְקוֹמוֹ. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ בִירוּשָׁלַיִם שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. 24b הָהֵן יוֹצֵא מָה אַתְּ עֲבַד לֵיהּ. כִּי מִטַּמֵּא בַחוּץ אוֹ כִּי מִטַּמֵּא בִפְנִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִכֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא פָסוּל מַחְמַת מְקוֹמוֹ נַעֲשֶׂה כְמִטַּמֵּא בַחוּץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. טָהוֹר הוּא דְּבַר תּוֹרָה. אַתְּ הוּא שָׁגָּזַרְתָּ עָלָיו טוּמְאָה. לֹא דַייֶךָ שָׁגָּזַרְתָּ עָלָיו טוּמְאָה אֶלָּא שֶׁאַתְּ מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ כְמִטַּמֵּא בַחוּץ. אֶלָּא כְמִטַּמֵּא בִפְנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' יוסי בר' בון. ומאי תיבעי לך דהבעיא מעיקרא לאו בעיא היא שהרי טהור הוא דבר תורה אלא את הוא שגזרת עליו טומאה הואיל ונפסל ביוצא וא''כ לא דייך שגזרת עליו טומאה מדבריהם אלא שאתה מסתפק ומבקש לעשותו כמו טמא בחוץ ולהחמיר עליו שלא ישרף אלא בחוץ בתמיה אלא ודאי כמו טמא בפנים מחשבינן ליה. ולב''ה דקאמרי מה שנטמא בולד הטומאה בפנים משרפין בפנים אף בשר קדש שפסול ביוצא בפנים הוא דשרפינן ליה:
אמר ר' יוסה. מסתברא דמכיון שנמצא פסול מחמת מקומו שיצא חוץ ממחיצתו והשתא הוא כמו שנטמא א''כ נעשה כמו טמא בחוץ ולב''ה ישרף בחוץ:
ההן יוצא מה את עביד ליה וכו' בעלמא קאי ומשום דשקיל וטרי הש''ס בסוף מכלתין אם גזרו טומאה על בשר קדש שנפסל ביוצא כמו דגזרו על הפיגול הנותר שיטמא את הידים והשתא בעי הכא אי אמרת בזה היוצא גזרו ג''כ טומאה עליו מכל מקום איכא למיבעי מה את עביד ליה היאך אתה מחשיב לטומאה זו. ומשום דאשכחן פלוגתא דב''ש וב''ה בשלהי פ' בתרא דשקלים גבי בשר קדשים שנטמא דלב''ש בין שנטמא באב או בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ ישרף הכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ. ולב''ה הכל ישרף בחוץ חוץ משיטמא בולד הטומאה בפנים. וזה בשר קדש היוצא אם כנטמא בחוץ מחשבת ליה או כמו שנטמא בפנים והואיל וקילא טומאתו א''כ ישרף בפנים כמו נטמא בולד הטומאה לב''ה:
אם קדש הוא ישרפנו במקומו. כלו' דקאמרת שיצא מירושלי' ונזכר שיש בידו בשר קודש ואם דאכתי קרית ליה קדש אף על פי שנפסל ביוצא בתמיה ולמה לא ישרפנו במקומו ומשני שכן מצינו אפי' נפסל בירושלים כגון שנטמא כדתנן לקמן בפ' כיצד צולין נטמא שלם או רובו שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה ולא קאמר ישרפנו במקומו במקום אשר נטמא אלא להראות דכל פסולי קדש מצותן לכתחלה לשרפן בקדש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source